פרק ח

כפשוטו. ומדרש אגדה: אם התחלת במצווה- גמור אותה, כי מה שנחשב זה מי מסיים אותה. -משה התעסק הכי הרבה בהעברת עצמות יוסף לארץ, אבל מאחר ובני ישראל הם אלה שסיימו אותה כתוב- "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם" (יהושע כד' לב')

שלא תנסהו, ולא תהרהר עליו

• 1. ענני הכבוד היו משפשפים ומגהצים את בסותם. וכם בגדי הילדים גדלו איתם.
• 2. לא התנפחו כמו בצק- כי ככה קורה לרגלים של אנשים שהולכים הרבה...

אפשר לפרש מלשון ייסורים, ואז זה הנסיונות של המן וכד', אך הספורנו מביא פירוש שזה בא מ-מוסר, והכוונה למצוות- שהם נותנים מוסר חינוכי.

• 1. ולבסוף "ורם לבבך ושכחת" (יד') לכן תזכור את כל מה שה' עשה לך בדרך- בצורה ניסית, שאתה תלוי בו.
• 2. ובכך היושבים בהר לא יצטרכו לרדת לבקעה בשביל המים, וכן היושבים בבקעה לא יצטרכו לעלות להר.

זיתים שעושים שמן

בדלות ובעניות

למען תזכור כי מאתו היו אלה לך

• 1. מקום שיש נחשים שרפים ועקרבים
• 2. צור תקיף

לשון עוני- להתקיים עם המחשבה של עני כשאין לך פת בסלך. (פירוש שפוטר את הבעיה שלי, אבל קצת קשה לפרש ככה).