-
01/09/2013
א. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אלוקי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.
1. ראב"ע- ועתה
2. ראב"ע- מלמד אתכם לעשות
- 1. התחיל לדבר על המצוות, ופתח בע"ז מאחר והם היו קרובים לבעל פעור.
- 2. כי עיקר הלימוד לעשות המצוות.
-
ב. לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֹת ה' אלוקיכם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם.
לא תוסיפו
כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות- וכן 'ולא תגרעו' (יש גם רמב"ן מעניין).
-
ג. עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה', בְּבַעַל פְּעוֹר: כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ ה' אלוקיך, מִקִּרְבֶּךָ.
ד. וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בה' אלוקיכם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.
ה. רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, ה' אלוקי: לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
ג, ד, ה
-
ו. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.
1. ושמרתם
2. ועשיתם
3. כי היא חכמתכם ובינתכם
- 1. זו משנה (?...)
- 2. כמשמעו
- 3. בזאת תחשבו לחכמים בעיני העמים.
-
ז. כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אלוקים קְרֹבִים אֵלָיו, כה' אלוקינו, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.
ז
-
ח. וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם.
חוקים ומשפטים צדיקים
הגונים ומקובלים
-
ט. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.
פן תשכח את הדברים [יש רמב"ן שמשיג על רש"י!]
אם לא תשכחו אותם, ותעשום על אמיתתם- אז תחשבו חכמים ונבונים, אבל אם תעוותו את המצוות מתוך שכחה- תחשבו כמו שוטים.
-
י. יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אלוקיךבְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי: אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה, וְאֶת-בְּנֵיהֶם, יְלַמֵּדוּן.
1. ילמדון
2. ילמדון
-
יא. וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל.
יב. וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.
יג. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.
יא, יב, יג
-
יד. וְאֹתִי צִוָּה ה', בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
ואתי צוה ה' ללמד אתכם
תורה שבעל-פה.
-
טו. וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
טו
-
טז. פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל: תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה.
1. סמל
2. רסג- פן תשחיתון
- 1. צורה
- 2. רסג- תשחיתוה; את הנפש האמור לעיל: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"...
-
יז. תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.
יח. תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.
יז, יח
-
יט. וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק ה' אלוקיך, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם.
1. ופן תשא עיניך
2. ונדחת- רס"ג וראב"ע
3. אשר חלק
- 1. להסתכל עליהם, ולחשוב על לטעות אחריהם.
- 2. רס"ג- וסרת, וסטית
- ראב"ע- כמו אדם שנופל
- 3. להאיר להם (וכן פירשו רס"ג ורשב"ם- ע"פ מגילה ט:) פירוש אחר- ה' לא מנע מהם את האפשרות לעבדם- כדי לטרדם מן העולם (אני לא מבין למה אדם יחשוב שה' רוצה ברעתם! הרי הם יצירי כפיו!!)
-
כ. וְאֶתְכֶם לָקַח ה', וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה, כַּיּוֹם הַזֶּה.
1. כור ואבן שושן
2. רס"ג- נחלה
- 1. כלי שבו מתיכים את הזהב/ מתכת ע"י אש. אבן שושן- כור ברזל- כינוי למקום שיעבוד.
- 2.רס"ג- נבחר
-
כא. וה' הִתְאַנַּף-בִּי, עַל-דִּבְרֵיכֶם; וַיִּשָּׁבַע, לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן, וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר ה' אלוקיך נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.
1. התאנף
2. על דבריכם
- 1. נתמלא רוגז
- 2. על עסקיכם
-
כב. כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם, עֹבְרִים, וִירִשְׁתֶּם, אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
כי אנוכי מת
ברור שאם הוא מת הוא לא יכול לעבור איתם! אלא שגם עצמותיו לא יעברו.
-
כג. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן-תִּשְׁכְּחוּ אֶת-בְּרִית ה' אלוקיכם, אֲשֶׁר כָּרַת, עִמָּכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אלוקיך
1. תמונת כל
2. אשר צוך
- 1. תמונת כל דבר
- 2. שלא לעשות
-
כד. כִּי ה' אלוקיך, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא: אֵ-ל, קַנָּא. {פ}
א-ל קנא ורס"ג
- מקנא לנקום, נפרע מעובדי ע"ז.
- רס"ג- בעל היכולת המעניש.
-
10/09/13
כה. כִּי-תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אלוקיך, לְהַכְעִיסוֹ.
1. ונושנתם
2. ראב"ע- ועשיתם הרע
- גימטריא 852- רמז שאחרי השנים האלה הם יגלו מהארץ, אבל הם גלו בשנה ה-850 כדי שלא יתקיים הפסוק: "כי אבד תאבדון מהר", ככתוב "וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלוקינו (דניאל ט', יד').
- 2. ראב"ע- בשאר מצוות, כמו לרצוח ולנאוף.
-
כו. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן.
העידותי
אני מזמין אותם להיות עדים על ההתראה.
-
כז. וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה.
כז
-
09/10/13
כח. וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אלוקים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: עֵץ וָאֶבֶן--אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן.
רס"ג- ועבדתם
רס"ג- לשון עבדות ושיעבוד- שהגויים יכריחו אתכם לבנות להם בתי פולחן ושפץ אותם וכד'.
-
כט. וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-ה' אלוקיך, וּמָצָאתָ: כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
כט
-
15/10/13
ל. בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-ה' אלוקיך, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ.
ןשבת עד ה' אלוקיך
שוב אל ה' ושמע בקולו (בעצם- באחרית הימים, כשיהיה לך צר וקשה- אז תשוב לפניו! הוא לא מבין את זה כמה שיקרה אלא כמה שצריך לעשות.)
-
לא. כִּי אֵ-ל רַחוּם ה' אלוקיך, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת-בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם.
לא ירפך
מלהחזיק בידך
-
לב. כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אלוקים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.
1. ולמקצה השמים
2. הנהיה כדבר הגדול הזה
- 1. פשט: וגם תשאל את כל הברואים שמקצה לקצה.
- דרש: גובהו של אדם הראשון היה מארץ עד השמיים.
- 2. שעם שמע אלוקים מדבר- והמשיך לחיות אחר כך.
-
לג. הֲשָׁמַע עָם קוֹל אלוקים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה--וַיֶּחִי.
לג
-
לד. אוֹ הֲנִסָּה אלוקים , לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם ה' אלוקיכם, בְּמִצְרַיִם--לְעֵינֶיךָ.
1. הנסה אלוקים, וראב"ע
2. במסת
3. באותות
4. במופתים
5. מלחמה, וראב"ע
- 1. האם היה שום אלוק שעשה ניסים לקחת לו גוי?
- ראב"ע- חולק ואומר- הרם ה' אי-פעם עשה ניסים לקחת גוי (לשון קדושה...)
- 2. על ידי נסיונות שבהן הודיע להם גבורותיו
- 3. סימנים שמאמתים את שליחותו של משה
- 4. מכות מופלאות
- 5. בים, ראב"ע-אולי זה מכת בכורות.
לה. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי ה' הוּא האלוקים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.
-
ספורנו- אתה הראית
ספורנו- ה' הראה לך את כל זה לדעת- כדי שתתבונן ותדע בלי ספק שה' יחידי קדמון.
-
לו. מִן-הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת-קֹלוֹ, לְיַסְּרֶךָּ; וְעַל-הָאָרֶץ, הֶרְאֲךָ אֶת-אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה, וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
ליסרך- רס"ג וראב"ע
- רס"ג- ללמדך מוסר (מוסר השכל, חינוך)
- ראב"ע- להפחיד אותך, כדי שתירא ממנו (בא מלשון יסורים)
-
לז. וְתַחַת, כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם.
1. ותחת
2. ויבחר בזרעו- ספורנו וראב"ע (אומרים אותו דבר)
3. ראב"ע- בפניו
- .1. כל זה בגלל שאהב את אבותיך
- 2. של אחד מהם- יעקוב (זרעו לשון יחיד...)
- 3. ראב"ע- בכעסו על מצרים (פנים זה הרבה פעמים- כעס)
-
לח. לְהוֹרִישׁ, גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ--מִפָּנֶיךָ; לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת-לְךָ אֶת-אַרְצָם נַחֲלָה--כַּיּוֹם הַזֶּה.
1. ממך, מפניך
2. כיום הזה רש"י ורס"ג (אומרים אותו דבר).
- 1. להוריש מפניך גויים גדולים ועצומים ממך.
- 2. כמו שאתה רואה היום.
-
לט. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא האלוקים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת: אֵין, עוֹד.
מ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-חֻקָּיו וְאֶת-מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ--וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אלוקיך נֹתֵן לְךָ כָּל-הַיָּמִים. {פ}
ראב"ע, וספורנו
- ארב"ע- ואחרי שתשיב כל זה אל לבבך- אתה חייב לשמור מצוותיו, גם הם טוב לך ולבניך אחריך (כל הימים).
- ספורנו- כי לא תחודש עוד דת לעולם (כאילו זה: ושמרת- כל הימים).
-
מא. אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִזְרְחָה, שָׁמֶשׁ.
1. אז יבדיל
2. מזרחה שמש
- 1. למרות שאי אפשר לנוס שם לפני שמבדילים את שאר הערים- אמר משה" מצוה שאפשר לקיימנה- אקיימנה.
- 2. בצד המזרחי של הירדן
-
מב. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ, מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם; וְנָס, אֶל-אַחַת מִן-הֶעָרִים הָאֵל--וָחָי.
רס"ג- בבלי דעת
רס"ג- בלי כוונה.
-
מג. אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר, לָראוּבֵנִי; וְאֶת-רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי, וְאֶת-גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי.
מג
-
מד. וְזֹאת, הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-שָׂם מֹשֶׁה, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וזאת התורה
מה שהוא עתיד לומר בפרשיה הבאה
-
מה. אֵלֶּה, הָעֵדֹת, וְהַחֻקִּים, וְהַמִּשְׁפָּטִים--אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.
אשר דבר
את אותם דברים. חזר ושנאה להם.
-
מו. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא, מוּל בֵּית פְּעוֹר, בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן--אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.
מז. וַיִּירְשׁוּ אֶת-אַרְצוֹ וְאֶת-אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן--מִזְרַח, שָׁמֶשׁ.
מח. מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-נַחַל אַרְנֹן, וְעַד-הַר שִׂיאֹן--הוּא חֶרְמוֹן.
מו, מז, מח
-
מט. וְכָל-הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִזְרָחָה, וְעַד, יָם הָעֲרָבָה--תַּחַת, אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה. {פ}
רס"ג- ים הערבה
רס"ג- ימית של טבריה.
|
|